מאת: סאלי תדמור
להיות אם ועצמאית, זו אחת האפשרויות לשלב קריירה ואמהות. להקים עסק, לבד או עם שותפים.
להיות אם שכירה היא אופציה מתסכלת מאוד במקרים רבים. נשים רבות מרגישות לא מוערכות במקום העבודה, בעיקר בשל העובדה שהן עוזבות "מוקדם". ה"מוקדם" הזה הוא מאוחר מאוד עבורן, והן מרגישות שהן לא מבלות מספיק זמן עם הילדים. כך הן מרגישות רגשי אשמה בכל מקום, גם בבית וגם בעבודה.
בנוסף, יש מקומות עבודה שבהן אמהות לא מקבלות תפקידים מעניינים, בגלל שהן לא יכולות למלא את התפקיד בפחות שעות, כעונש על השעות הקצרות יותר, או בגלל דיעות קדומות.
עוד תחושה גרועה היא עניין חוסר היעילות. בעבודה נמדדים במקרים רבים על פי שעות עבודה.
וזו הרי שטות. לפעמים אפשר לייצר תוצאות במעט מאוד זמן מתוך יום העבודה. אך במשרדים, לפחות בחלקם, זה לא נחשב. זמן רב גם מתבזבז על ישיבות מיותרות ומשעממות.
הגברים שמטילים את כל עבודת הבית על נשותיהם מוכנים להשאר במשרד עד הלילה, ולא ממהרים לשום מקום (לפעמים זה אפילו עדיף להם), בעוד הנשים מתייסרות על בזבוז הזמן הזה. אין להן את הזמן הזה לבזבז.
להיות עצמאית לא פותר את כל הבעיות, ובהחלט נוצרים אתגרים חדשים.
אבל יש לעצמאית כמה יתרונות אדירים:
- גמישות בזמן. אם יש משהו מאוד חשוב לך, כמו אירוע חשוב של הילד, או רצון שלך ליום מנוחה, את יכולה בד"כ לארגן זאת. לא צריך להתחנן לבוס ולא צריך לקבל פרצופים עקומים. אם את בוחרת שמשהו יהיה חשוב לך, את גם יכולה להחליט להפסיד עבורו כסף או אפילו לקוח. לא צריך להצטדק בפני אף אחד, את עצמאית. הבחירה בידייך. גם אם תוותרי על האירוע של הילד, תעשי זאת מתוך בחירה שלך, ולא מתוך אילוצים פורמליים של "לא נעים" ו"לא מקובל".
- היכולת להיות יעילה. את יכולה לשבת ולעבוד כמו שד מספר שעות מצומצם, בבוקר כשהילדים במסגרות או בלילה מאוחר, בשקט, ולהפיק תוצאות מרשימות. אם תהיי מרוכזת וממוקדת, זה לגמרי אפשרי במקרים רבים. את לא צריכה להחתים שעון. את לא צריכה לשבת בישיבות. את לא צריכה לעשות דברים כדי לעשות רושם על מישהו. כל מה שאת צריכה הוא להפיק תועלת, וזה מספק מאוד.
- מיצוי כישורים. אפשר לפתוח עסק שסוף סוף משתמש בכל היכולות שצברת עד היום. יכולות שלפעמים היו מאוד לא מוערכות, ובטח לא מתוגמלות. יכולת כתיבה, יכולת יצירת קשרים במהירות, יכולת ניסוח ברורה, יכולת לסחוף אחריך אנשים, דיוק, חריצות, רכות ונעימות – כל אלו והרבה אחרות יכולות להתחיל להכניס לך כסף.
- הגענו לכסף. אני מהססת לכתוב את זה כיתרון, כי יתכן שבשנים הראשונות תרויחי פחות כעצמאית מאשר הרווחת כשכירה, אם בכלל תרויחי. צריך לזכור גם שכעצמאית, הכל ברוטו – את צריכה להפריש לעצמך חסכון לפנסיה, ולכסות בעצמך את כל ה"תנאים" שקיבלת כשכירה, למשל, מכונית, מכון כושר, ביטוח שיניים ועוד. אבל… האפשרות קיימת. האפשרות קיימת להרויח כסף רב. וזה תלוי בך.
- את קוטפת את כל הפירות. את עובדת קשה ואת בונה את עצמך. את בונה את היכולות שלך, את המוניטין שלך, ובהדרגה, את הרווחים הכספיים שלך. את לא עובדת כדי לבנות משהו או מישהו אחר. יכול להיות בעניין הזה סיפוק רב. יש הבדל גדול בין לעבוד כל הלילה כדי לסגור עסקה גדולה עבור עצמך, בין לעבוד כל הלילה עבור מקום עבודה שבמקרים רבים בקושי יעריך את המאמץ, ובטח שלא יתגמל אותך כראוי עבורו.
- יכולת השפעה. לעסק יש השפעה על החברה שבה אנחנו חיים. את נותנת שירות ובכך משפיעה על תחום השירות שלך. את משפיעה על סטנדרט השירות. אחרים יאלצו להתאים את עצמם. את גם משפיעה על חייהם של לקוחות, גם אם במעט. את שולטת בהפניית התקציב שלך, ויכולה להפנות אותו לעסקים אחרים שאת מעוניינת לתגמל.
וכמובן, שכדאי להכנס לעניין בעיניים פקוחות.
יש כמה עניינים שלא יפתרו במעבר לעצמאות, ואפילו יתגברו:
- עבודה רבה. חשבת שאת עובדת הרבה כשכירה? עכשיו תחשבי שכל העסק עלייך, כמו תינוק. לא תטפחי אותו? ימות, ואיתו מה שהשקעת עד עכשיו. אין תקציב רב לעזרה, בהתחלה, ואת תצטרכי לעשות הכל. וזה הרבה.
- דחיפות. כשכירה אפשר לומר, לפעמים, נעשה את זה מחר. מקסימום הבוס יעשה פרצוף. הבעיה תהיה בעיקר שלו. אבל כעצמאית, את מאבדת לקוח, או גורמת לעצמך נזק רב או עבודה רבה. דברים צריכים להעשות בזמנים מסוימים. אין מישהו אחר להפיל עליו משימות. במקרים דחופים – וזה לא נדיר בכלל – את צריכה לעבוד ועכשיו, גם אם הילד או את חולים.
- כסף. עסקים רבים אינם רווחיים בשנים הראשונות, ואפילו דורשים הזרמת תקציב. זה חלק מהעניין. אם זה היה כל כך קל להתחיל להרויח כסף, כולם היו עושים את זה. ואכן הרבה עושים את זה, רק שזה דורש זמן. יש לך יתרון אדיר אם את יכולה להסתדר בלי רווחים לכמה שנים. למעשה מצב כזה יכול להיות כל כך משחרר, שתתחילי להרויח מהר יותר. אבל אי אפשר לבנות על זה.
- לחץ. לחץ לא חייב להיות חלק מהעניין, אבל שווה להכיר בעובדה שהוא בד"כ מגיע. לחץ יכול לנבוע מגורמים חיצוניים, כמו צורך להרויח כסף, או מגורמים פנימיים, כמו הצורך להוכיח את עצמך. לטעמי עבודה אישית כלשהי כמו אימון או ליווי צריכה להחשב להוצאה הכרחית לכל עסק, כמו שירותי גרפיקה או ניהול חשבונות. בלי זה המשאבים הרגשיים שלך ידלדלו מהר, ותתחילי להזיק לעסק. אם היתי מוציאה כסף על שירות אחד בלבד (וכך עשיתי כשיצאתי לעצמאות) – זה היה על ליווי ואימון. בהמשך אפשר להוסיף עוד שירותים חיוניים.
- בדידות. אם את מנהלת עסק לבד, יש בדידות מסוימת. הרבה או מעט, הנושא בד"כ קיים. אם יש לך שותפים המצב אחר, אבל בד"כ שכירים מתרגלים לעבוד בתוך סביבה חברתית מסוימת, ופתאום כעצמאית את לבד. אולי אפילו לבד בצמרת. את נפגשת עם לקוחות ואת נפגשת עם משפחה וחברים, אבל בכל זאת, רק את מנהלת את העסק הזה. לא בטוח שכולם סביבך מתעניינים ממש באתגרים המפורטים, וגם לא תמיד בהתרגשות שלך. גם כאן יש פתרונות אפשריים, ושווה להקיף את עצמך בקבוצה של רישות עסקי, או קבוצת נשים בעסקים, קבוצת קולגות שמתייעצות יחד או כל פתרון אחר.
רוצה לקבל עוד כלים למינוף העסקי שלך? הצטרפי אלינו למעגל תנופה